השפרצה ויקינגית (נאבד בתרגום)

לתומנו חשבנו שאנו גרים על תעלה שלווה ושקטה, שנפלה בחלקנו האפשרות לשבת על המרפסת ולהנות מרחש הגלים וגיעגוע הברווזים- אבל לא. זו המקפצה העירונית שבה ילדי העיר מתאמנים על יכולות הקפיצה למים. הם קופצים ויוצאים, קופצים ויוצאים, כנראה המים קרים (ודלוחים) מידי לשהייה ממושכת. בנוסף, כל שעה עוברת מולנו סירה צהובה ומוזרה - אותה סירה נצפתה על גלגלים ברחבי העיר!! זה דרש בירור נוסף- מסתבר שמדובר בסיור עירוני הנקרא Viking Splash, והדבר הזה שהם נוסעים בו הוא רכב אמפיבי שהאמריקאים השתמשו בו במלחמת העולם השנייה. היה נראה לנו הכי מתאים להתחיל את התיירות הרשמית בדבלין עם סיור בספלאש הוויקינגי.

היום ישבנו על המרפסת לארוחת בוקר אנגלית טיפוסית- סקונס (scones) תוצרת בית והריבה של דודה ברכה, שכיבדה אותנו בביקור השבוע, והנה מולנו הסירה של הויקינג. מזג האויר היה סביר, ובאירלנד זה אומר שחייבים לצאת מהבית לפני בוא הגשם. באותה נקודת זמן הזמנו כרטיסים. (כרטיס עולה 20 יורו, אם יש ברשותכם תעודת סטודנט בינלאומית תקבלו 2 יורו הנחה)

הסיור יוצא מפארק סנט סטיבנ'ס גרין שבמרכז העיר (באנגלית כותבים St. Stephen’s Green אבל מבטאים סטיבנ'ס), אחד הפארקים היותר חמודים שיצא לנו לבקר בהם, עם בריכות לברבורים, מדשאות לאנשים, ובגדול אווירה ירוקה ונעימה לכל מי שמגיע אליו.

מדובר בסיור באתרים נבחרים של העיר בעקבות הוויקינגים, שבאו מסקנדינביה ונתנו כאן עבודה באיזשהי תקופה, והדבלינאים יודעים להכיר להם תודה על זה. הסיור הוא יותר חווייתי מאשר תיירותי ומעמיק, ונותן יותר דגש על פאן מועשר בטריוויה מאשר על נתונים היסטוריים מעמיקים.

ההנחיות הנתנות בתחילת הסיור הן כדלקמן- 'אנחנו ויקינגים ואנחנו שונאים את כולם, במהלך הנסיעה נראה לכולם עד כמה אנחנו שונאים אותם, כעת נלמד את שאגת הויקינגים..' וכך במהלך הסיור לאות ספירתו של המדריך כולם שואגים על העוברים והשבים מהרכב הפתוח במטרה להבהיל אותם. ישראלי שמשתתף בסיור חוטף שם הלם מטורף מחוסר הציניות שיש לתיירים ברחבי העולם לעומתנו – כולם שואגים בהנאה. בנוסף, המדריך מחלק קסדות ויקינגיות כאלה עם קרניים, ואתם קולטים אנשים בכל טווחי הגילאים לובשים את הדברים המטופשים האלה על הראש במשך 75 דקות של סיור!!! קשה לנו לחשוב על מישהו שאנחנו מכירים שיסכים לחבוש את הדבר הזה על הראש. בטח לא ישראלי שהוא מספיק מבוגר כדי להגיד 'לא'. לאחת המשתתפות, בת 60 לפחות, המדריך נתן גם גרזן. היא החזיקה אותו במסירות במשך כל הסיור...

הסיור עובר דרך המונומנטים ההיסטוריים החשובים של העיר כמו Dublin Castle, קתדרלת סנט פטריק, קתדרלת כרייסטצ'רץ' (המקום עליו בארי, יהודי אירי שהכרתי כאן, אמר לי שביום טוב אפשר להריח משם את הבירה מתבשלת במבשלת גינס. ככה זה – אצלנו 'בסוף רמת גן יש מקום מיוחד, שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד'. אצלם יש מקום שאפשר לעמוד להריח בו בירה) ועוד מקומות. מצד שני אין בסיור הסברים מספקים, אפילו לתיירים כמונו שהם לא חפרנים אבל קיוו להבין יותר על המקום אליו הגיעו.

הסיור הפך יותר מעניין ויותר רלוונטי (לנו לפחות) כשהפלגנו בגראנד קאנאל, מול הבית שלנו. המדריך סיפר על ההיסטוריה של האזור, ממנו הפליגו האוניות לאמריקה בזמן רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד של 1846, על המקום בו צילמו את הסרט 'הקומיטמנטס' ועל אולפני ההקלטות של יו-2 (אגב, בדיחה מפי המדריך האירי ויקינגי- מה ההבדל בין בונו לאלוהים? שאלוהים אף פעם לא טען שהוא בונו').

לסיכום, אם אתם בקטע של סיור חווייתי על התפר שבין היסטוריה ושעשוע- זו האטרקציה בשבילכם. אם אתם באים עם ילדים תיהנו אפילו עוד יותר- הם בוודאי יהנו.

4 מתוך 7 בסולם דמארקוביץ'