נקודות השקה רבות אפשר למצוא בין הסיפור האירי לסיפור הישראלי- שחרור משלטון בריטי, ניסיון להפוך ממדינה בינונית לנס כלכלי ועוד. הדימיון המרכזי והמוכר מכולם הוא הסכסוך הלאומי.
כדי לדבר על צפון אירלנד צריך טיפה הבנה את מה שהולך שם. אז בקצרה: האי האירי מחולק ל-32 מחוזות. 26 הדרומיים שייכים לרפובליקה של אירלנד, או בשמה המוכר יותר- אירלנד.. באירלנד יש רוב של כ-95% קתוליים והיתר פרוטסטנטים. 6 המחוזות הצפוניים מורכבים מ-51% פרוטסטנטים שהגיעו לאי מסקוטלנד ומאנגליה במאות קודמות, והיתר אירים קתוליים. כשהבריטים נתנו עצמאות לאירלנד בשנת 1919, המחוזות הצפוניים דרשו (וקיבלו, בזכות היותם של הפרוטסטנטים רוב) להישאר חלק מבריטניה, וכך החלה המריבה שהפכה למלחמת אזרחים- הקתולים רוצים עצמאות ואיחוד של חלקי האי והפרוטסטנטים רוצים להשאר מפוצלים ותחת שלטון בריטי. תוצאתה של המלחמה היא אי מפוצל לאירלנד עצמאית ולצפון אירלנד בריטית. בשנת 1998 נחתם הסכם שלום (כפרה על קלינטון) שנשמר מאז, למרות שכצפוי הם עוד לא הפכו לחברים טובים.
בלפאסט הייתה מראש ברשימת היעדים שלנו. רצינו להבין טוב יותר מה הולך שם מהכיוון הפוליטי, ומאז שהגענו לאי שמענו גם שזו עיר לעניין. היות ויש כאן רקע היסטורי וסיפור לאומי מסובך, החלטנו ללכת על טיול יומי מאורגן. בדרך לבלפאסט קיבלנו שעתיים של הסבר מפורט ומנומק על הרקע הדתי באירלנד, שורשי הסכסוך בין הקבוצות האתניות, הפתרון שנמצא והמצב כיום.
בעיר בלפסט מקובל לעשות "סיור פוליטי" בן שעה ברחבי שכונות המריבה. הסיור נערך במוניות לונדוניות שחורות שלוקחות את התיירים לסיבוב מודרך באתרי ההתכתשות הקתוליים והפרוטסטנטים. מומלץ מאוד, לאו דווקא בגלל רמת ההדרכה או החוויה, אלא שאנחנו לא מאמינים שהיינו מוצאים דרך אחרת לעשות את הסיור הזה עצמאית, ואם כן- בטח לא היינו מבינים עד כדי כך לעומק את המצב. יש אוטובוסים עירוניים מודרכים (כמו hop on hop off), אבל שם יש קריינות מוקלטת ואי אפשר לשאול שאלות. נהג מקומי על 5 נוסעים מאפשר לשאול, לחקור ולהבין, מה גם שהוא מספר חוויות ממקור ראשון. 
אחד הדברים המדהימים הוא שהאירים לוקחים צדדים גם בסכסוך שלנו- לקתולים יש תודעה אנדרדוגית טיפוסית ולכן הם תומכים בכל מאבק עצמאות- הבאסקים בספרד, השחורים בארה"ב ובעיקר הפלשתינים. זה עוד הגיוני. אבל למה שהפרוטסטנטים יתמכו בנו? מה ההקבלה כאן?? ולא סתם- הם תומכים באופן מאוד ויזואלי- הרבה מגני דוד אפשר למצוא בדגלים ובסמלים שלהם, הנהג סיפר שהפרוטסטנטים רואים בישראלים את החברים האבודים שלהם (??). בנוסף, בלט המינוח שהנהג השתמש בו-Catholics SUPPORT the Palestinians and Protestants SUPPORT Israel – יענו אלה מעודדים את הפלשתינים ואלה אוהדים את הקבוצה שלנו. ושוב- התמיכה בפלשתינים התבטאה בזה שהמחתרת האירית, IRA, לימדה את הפלשתינים להכין מטעני חבלה. אבל מה עם הפרוטסטנטים ואיתנו? את מי בשירות הצבאי שלחו להשתלמות במחוז אלסטר?! לא, אבל ברצינות- אפשר להרגיש בבירור שנמצאים באזור של שקט מתוח מאוד. יש בין חלקי העיר חומה וגדרות שנסגרות בלילה ומחלקות את המתחמים האתניים. הנהג אמר לנו שזה חוסך הרבה מאוד חיים, ובטח גם גדר ההפרדה של ישראל עושה את אותו הדבר. לא ענינו. מה נגיד? לא הכי נעים להיות ישראלי שם. גם לא העזנו לשאול את הנהג אם הוא קתולי או פרוטסטנטי. אבל ברגע שהבין שאנחנו ישראלים זכינו לאנלוגיות מרובות.
אחרי הסיור חזרנו לדאון טאון בלפאסט. העיר עצמה בעלת איכויות אירופאיות ברורות. בניינים ויקטוריאניים וסביבה שמבהירה שהעיר הייתה על הצד הטוב של השלטון הבריטי לאורך ההיסטוריה, בטח אם משווים אותה לדבלין. בלפאסט היא עיר נמל המפורסמת בזכות המספנות שלה, וזו אחת האטרקציות התיירותיות המרכזיות כאן. לפני 100 שנה בערך בנו כאן למשל איזה סירה בשם 'טיטאניק'. הם יודעים לספר למה הם את שלהם עשו על הצד הטוב ביותר בסיפור הזה, וזה היה הקרחון שלא הסתדר עם התכניות. חוץ מזה, יש כאן גלגל ענק שמספק תמורת 6 ליש"ט מבט ממעוף הציפור על העיר. ממש כמו ה London Eye, רק עם נוף אחר. לאור הייחוס לגלגל של לונדון, הגלגל מכונה על ידי הבלפסטיים Black Eye בציניות שיש רק לעמים שְׂבעי מלחמות.
מה שמאוד אהבנו בעיר זו האווירה המקומית, כשנקודת הייחוס שלנו היא כמובן דבלין. בדאון טאון דבלין אין כמעט אירים. מסתובבים באו'קונל, בטמפל בר, בגרפטון, ומרגישים שמרוב תיירים לא רואים את האטרקציה, לא ממש מרגישים חיבור לאומה, לא חווים את המקום בצורה עמוקה. בבלפאסט יש הרגשה נעימה ומספקת של הימצאות בין המקומיים, בין אם זה בפאב, במספנות, ברחובות או שוב בפאב. עוד דבר שנותן לבלפאסט נקודות זכות הוא המחירים. אירלנד היא המדינה ה-4 היקרה ביותר באירופה. במחיר של מנה במסעדה בדבלין, 15 יורו (13 ליש"ט), אכלנו כאן שתי מנות ושתייה. קניות לא עשינו, אבל גם שופינג מומלץ לעשות כאן ולא ברפובליקה לאור פער המחירים המשמעותי – שימו לב ותכננו בהתאם.
מנהלות: כחלק מבריטניה הגדולה, בצפון אירלנד המטבע הוא ליש"ט. תיערכו בהתאם עם מזומנים או אשראי בינלאומי. אם אתם רוצים לעשות את זה בעיר, ממליצים להחליף ב'Marks & Spencer' המקומי, ממש מול העירייה והגלגל הענק, כי הם לא גובים עמלה.
הגעה: שעתיים ורבע ברכבת מדבלין, זמן דומה באוטובוס. אנחנו עשינו טיול מאורגן באוטובוס שיצא ממרכז התיירות בדבלין- למדנו מזה המון על ההיסטוריה של הסכסוך, אבל לא היה לנו כמעט זמן להנות מהעיר לבדנו ולכן לא מומלץ (4 מ-7 בסולם)- מגיע לכם לחוות את העיר גם בלי התיווך שלהם. בדיעבד גילינו שיש גם סיור דו-יומי לבלפאסט שהוא כנראה ממצה יותר. מה שכן, אם אכן החלטתם לצאת באופן עצמאי, נמליץ לדעת לעומק את הסיפור הפוליטי, למרות הסקירה שסיפקנו לעיל.
את בלפסט אנחנו מדרגים 6 מ-7 על בסיס התרשמות ראשונית ובהחלט רואים פוטנציאל צמיחה לכיוון ה-7 לאחר הביקור הבא. אנחנו יודעים שאנחנו בטוח נחזור לשם בהזדמנות הראשונה שתהיה לנו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה