בדרך הביתה

הנה בא עוד יום שמח

עידן קטן ומקומי בא אל קיצו. זמן דבלין - ההרפתקה של החיים, נגמרה בדיוק בזמן- בדיוק כשהספיק, מייד אחרי שראינו הכל וחווינו כל מה שיכולנו ונסענו לכל המקומות שיש פה ולכמה מקומות שעל יד וראינו כמעט את כל מי שתיכננו (תודה לכם בוב, לאונרד וניל על חוויות שבשבילן הכל היה שווה את זה), בדיוק עכשיו הגיע הזמן לחזור הביתה, לחיים, ליעל.

משוגע על כל הראש

כי מי היה מאמין שנתיים אחורה שככה יהיה? אלוהים אולי לא משחק בקוביות אבל הוא בהחלט טיפוס יצירתי. ומאתגר.

הרגע שלנו ביחד מתחיל

כי הבלוג לא משקף נאמנה את החיים ואת השגרה  ולא כל מה שעולה ממנו זו המציאות, כי מעבר לפוסטים חבויים לילות ארוכים של געגועים, של אהבה רחוקה ושל תהיות ותעיות בלתי פוסקות, שילוב של מיצוי חוייה אישית עם יכולת מוגבלת לחלוק אותה עם החצי השני, של היקרעות בין מה שיש למה שהיה, למה שיהיה. מעכשיו.

ועכשיו הכל בינינו
כל הימים הגעגועים 
אז בואי נעצור את הזמן.

איך להסתדר בתחבורה הציבורית בדבלין?

אחת הבעיות הכי מעיקות בדבלין היא התחבורה הציבורית. יש שני סוגי רכבות די נוחות אבל כלי התחבורה העיקרי הוא האוטובוס ומערכת האוטובוסים היא זוועתית במיוחד, כי השיטה היא שכל הקווים יוצאים מהמרכז אל השכונות ולא נוסעים בין השכונות, ככה שחייבים לעשות קונקשנים דרך הדאון טאון, וזה לא שיש תחנה מרכזית בלב העיר שאליה הכל מתנקז וממנה הכל יוצא - התחנות פזורות לכל אורך נהר הליפי. מה שיוצא זה שבשביל להגיע לשכונה מקבילה, צריך לנסוע עד למרכז, ללכת (לרוב בגשם) על הליפי עד התחנה הרלוונטית ולקחת משם את האוטובוס המתאים - סיוט. מה שהופך את החוויה הזו לפינוק עוד יותר מפוקפק זה שלב תכנון הנסיעה - כי אתר חברת האוטובוסים הוא גרוע ולא שימושי ולא מאפשר לך להזין מוצא ויעד ולקבל תכנית מסע.

בניגוד לארץ, שם המצב בזירת אתר האינטרנט מזוויע באותה המידה, פה אין אפשרות להרים טלפון לסבא שזוכר בעל פה את כל קווי דן בתל אביב (אבל לא זוכר מה קרה הבוקר..) - פה נשארים תקועים בלי מידע.

החדשות הרעות הן שלא צפוי שינוי בתחבורה הציבורית כאן בעתיד הקרוב. לגבי תכנון המסע דווקא יש חדשות טובות!

אז תודה לאל הטוב ולפינטן גילספי, קולגה שהוריו גרים בבית משפחת הרצוג בדבלין, בית שהפך לאתר מורשת לאומי פה באירלנד. פינטן סיפק לנו ולכם את הטיפ-אודטה לענייני תחבורה ציבורית בדבלין - Hit The Road שמייצר נתיב תנועה מנקודה לנקודה בעיר על סמך כל אמצעי התחבורה הציבורית. קל, פשוט, נוח, מתבקש. 

ואם אתם רוצים לשדרג את השימוש באתר גם מעבר לשלב התכנון ויש לכם במקרה סמארטפון, מומלץ  בחום להוריד את ההרחבה Chrome to Phone שתאפשר לכם לשלוח את המסלול שבניתם לסלולרי שלכם ולקחת אותו איתכם לדרך.

אה, ואפשר גם לקחת מונית.

דרך החתחתים לדבלין

In the merry month of June from my home I started,
Left the girls of Tuam so sad and broken hearted,
Saluted father dear, kissed my darling mother,
Drank a pint of beer, my grief and tears to smother,
Then off to reap the corn, leave where I was born,
Cut a stout black thorn to banish ghosts and goblins;
Bought a pair of brogues rattling o'er the bogs
And fright'ning all the dogs on the rocky road to Dublin.

One, two, three four, five,
Hunt the Hare and turn her down the rocky road
all the way to Dublin, Whack follol de rah !

In Mullingar that night I rested limbs so weary,
Started by daylight next morning blithe and early,
Took a drop of pure to keep me heartfrom sinking;
Thats a Paddy's cure whenever he's on drinking.
See the lassies smile, laughing all the while
At me curious style, 'twould set your heart a bubblin'
Asked me was I hired, wages I required,
I was almost tired of the rocky road to Dublin.

One, two, three four, five,
Hunt the Hare and turn her down the rocky road
all the way to Dublin, Whack follol de rah !

In Dublin next arrived, I thought it such a pity
To be soon deprived a view of that fine city.
So then I took a stroll, all among the quality;
Me bundle it was stole, all in a neat locality.
Something crossed me mind, when I looked behind,
No bundle could I find upon me stick a wobblin'
Enquiring for the rogue, they said me Connaught brogue
Wasn't much in vogue on the rocky road to Dublin.

One, two, three four, five,
Hunt the Hare and turn her down the rocky road
all the way to Dublin, Whack follol de rah !

From there I got away, my spirits never falling,
Landed on the quay, just as the ship was sailing.
The Captain at me roared, said that no room had he;
When I jumped aboard, a cabin found for Paddy.
Down among the pigs, played some hearty rigs,
Danced some hearty jigs, the water round me bubbling;
When off Holyhead I wished meself was dead,
Or better for instead on the rocky road to Dublin.

One, two, three four, five,
Hunt the Hare and turn her down the rocky road
all the way to Dublin, Whack follol de rah !

Well the boys of Liverpool, when we safely landed,
Called meself a fool, I could no longer stand it.
Blood began to boil, temper I was losing;
Poor old Erin's Isle they began abusing.
"Hurrah me soul" says I, me Shillelagh I let fly.
Some Galway boys were nigh and saw I was a hobble in,
With a load "hurray !" joined in the affray.
We quitely cleared the way for the rocky road to Dublin.

One, two, three four, five,
Hunt the Hare and turn her down
the rocky road and all the way to Dublin,
Whack follol de rah ! 

המקומות השווים בדבלין

מבר איכותי ועד המקומות לאכול בהם אויסטרים על הסכין- ה"מקומיים" חושפים את רשימת המועדפים עליהם. טור בסגנון עכבר העיר.

--

דבלין היא עיר קטנה ומתוקה המסבירה פניה למבקר בה ומארחת אותו בחביבות וברוחב לב ראויים להערצה. הבעיה היא שהעיר ממוקשת במלכודות תיירים קורצות הכובלות את המבקר בהן בכלוב של זהב ממנו הוא חוזר מרוצה ברמה סטנדרטית ולא יותר. מטרת הפוסט הזה לשדרג את הביקור שלכם מ'אחלה' ל'וואו':

איפה?

כל מי שעשה מחקר קצרצר על דבלין יודע שהוא צריך להיות ב Temple Bar וב  O’Connell Street. אחלה אזורים, באמת, וצריך לסמן עליהם וי. אבל העיר האמיתית נמצאת מרחק יריקה משם- בין Dame Street לבין Saint Stephen’s Green ובין Great George St. לרחובDawson  שבו, כמו בעוד מקומות ברחבי העיר, ניתן למצוא על הקרקע לוחות מתכת ועליהם ציטוטים נבחרים מ"יוליסס" של ג'יימס ג'ויס. בכל מצב בו אתם לא משוכנעים במה לבחור מבין כמה אופציות- לכו על אלה שנמצאות בתחום הזה:

View Larger Map

בארים ופאבים -

טמפל בר הוא מלכודת התיירים האולטימטיבית והפאבים שלו הם הפיתיון המרכזי במלכודת. כמו כל מקום שהיה אותנטי בימים הטובים, היום הוא מתחם המתוכנן בקפידה למצות מה שיותר מטבעות מכמה שיותר תיירים ולכן גם כשתסיירו בו (כאמור, מתבקש), אל תהפכו אותו לגולת הכותרת של הביקור. במקום הפאבים הפלסטיים והמלאכותיים של אזור הטמפל בר, כדי לבצע Pub Crawl כהלכתו הדרימו על Great George עד Lower Camden St. שם נמצאים הברים הטובים באמת של העיר, ובראשם Gerorge Bernard Shaw  – אחת המסבאות הטובות שביקרנו בהן מימינו- הפאב עצמו באווירה מחתרתית-פלורנטינית עם מוסיקת עולם, רגאי ודאב, והחצר הפתוחה לוקחת אתכם למסע אל זכרונות הילדות בקיבוץ עם אוסף אקלקטי של שאריות מעוצבות להפליא, וכן לגולת הכותרת של המקום- אוטובוס דבלינאי שהקומה העליונה שלו הוסבה לפאב ובקומה התחתונה אופים פיצה שבאה טוב עם הבירה והאווירה.

משם תתחילו לטפס צפונה דרך שאר הפאבים שבאזור, ואל תפספסו את המרכזי שבינהם- Whelan’s, בו תוכלו למצוא הופעות חיות שוות ביותר. תמשיכו צפונה עד Fade Street בו לפחות שני מקומות מומלצים בחום – Market Bar הרגוע וה-Snail  הלא-רגוע-בכלל.

אם פיק-אפ קלאסי הוא הטעם שלכם, עשו סיבוב בארים ב South William Street וממנו זירמו ל Café En Seine. אם בכל זאת מצאתם את עצמכם בסופו של דבר מבלים בטמפל בר, לכו ל Fitzwilliam, שם תקבלו הופעת קאברים חיה ומגניבה ביותר. ומי שרוצה סיור פאבים על טייס אוטומטי, ניתן לבנות מסלולים באתר Dublin Pub Crawl.

אוכל ובתי קפה –

לדבלין לא באים בשביל לפנק את החיך. סטנדרט האוכל כאן לא עלה יחד עם רמת החיים ובתי האוכל והקפה כאן לא מספקים תמורה שווה עבור העלות שהם גובים, בטח לא למי שהתרגל למנות המוגשות בישראל. אז לאן כדאי ללכת בכל זאת?

שוב, ככלל אצבע, להימנע מטמפל בר. אם אתם בקטע של אוכל אירי טוב באווירה מקומית, לכו ל Slattery’s שבסוף רחוב Henry, באמצע הדרך בין O’Connell למבשלת Jameson. אם אתם בקטע של ארוחה מיוחדת שבה האווירה היא מה שחשוב, לכו ל- Church, פאב-מסעדה בתוך כנסיה. מאוד מרשים, מאוד יאפי ומפונפן. והאוכל טוב, ובהתאם יחסית יקר.

והכי טוב זה להישאר באזור הנוחות של Great George St, שם תמצאו מבחר גדול של מסעדות שוות ומגוונות – Yamamori היא המסעדה היפאנית המרכזית, Ukiyo הוא המקום לאוכל קוריאני וממש לידו נמצא היכל האוכל המשמעותי של העיר – Fallon and Byrne, מקדש מקומי שקומת הקרקע שלו היא מעדנייה איכותית (והמקום היחידי בעיר בו ניתן לקנות חומוס צבר), הקומה העליונה היא מסעדה וקומת המרתף היא המקום אליו אתם רוצים לברוח באמצע השופינג/הסתובבות/חיפוש מחסה מפני הגשם – מרתף-יין-טאפאס-בר מרשים ומיוחד בו מבחר יינות ואוכַלים מגוון ומהנה באווירה נהדרת. בתי קפה פזורים בכל רחבי האזור, כשהמיוחדים בהם נמצאים בסביבות Chatham ו Drury, וככלל, ככל שבית הקפה יותר קטן הוא יותר כדאי.

שווקים –

שוק St. George’s Arcade המקורה וממנו אל Powerscourt Townhouse. שוק חובה ליום שבת הוא שוק האוכל בטמפל בר שנמצא בסמוך לסינמטק של דבלין, ה- IFI. זהו שוק קטנטן עם כ-20 דוכני מזון מוכן וגולמי באיכות גבוהה מאוד. זה המקום להצטייד בגבינות איריות משובחות, בסיידרים מקומיים וכן למלא את הקיבה. לחובבי מאכלי הים שבינכם, תחנת חובה היא דוכן האויסטרים, בו האיש הלבוש בסרבל דיג וכובע גרב הוא למעשה ביולוג ימי המנהל חוות גידול צדפות והאויסטרים בדוכן הם מהגדולים והטעימים והטריים שיש. 12 יורו למגש של 6 אויסטרים + כוס יין לבן. למי שעוד לא ניסה- זו הזדמנות מצוינת להתנסות ב-2 יורו לאויסטר. למיטיבי לכת לשווקים נמליץ להגיע בשבת ובראשון גם לשוק החדש שנחנך לאחרונה ברחבת ה- O2 שהוא גדול ומגוון יותר ובו גם הופעות חיות ודוכני מתנות לילדים, תקליטים חדשים ומשומשים, ספרים ומה לא. כדי להגיע לשוק קחו את ה LUAS מזרחה בקו האדום עד לתחנה הסופית.

הופעות –

דבלין מפוצצת בהופעות מכל הסוגים וחובה עליכם לברר לפני הזמנת כרטיסי הטיסה מי מופיע ומתי. תתחילו בבירורים ב- Ticketmaster.ie המרכז את כל המופעים מכל הסוגים. חוץ מזה בידקו את Whelan’s.

ילדים –

ולסיום, מה לעזאזל עושים עם ילדים בעיר שמה שמפורסם בה הוא פאבים ואלכוהול?

אז קודם כל, זו הזדמנות מצוינת להכיר לרכים הנולדים את הטיפה המרה, או לפחות את האווירה החיובית שסביבה. אם להיות יותר ריאליים, נמליץ על Viking Splash ועל Dublinia, על האוטובוס Hop-on-Hop-off ולא לוותר על סיבוב ב St. Stephen’s Green, הפארק השווה ביותר בעיר, בו יוכלו להאכיל ברבורים, ברווזים, ברכיות, שחפים ושאר ציפורי מים. אגב, המלצות אלו בהחלט תקפות גם לאלו שהשאירו את הילדים בבית!