ונפתח בסדרת תשובות אפשריות לשאלה 'למה ירון השתתף במצעד הגאווה בדבלין?'
א. ידעתי! תמיד היה בו משהו רך כזה.
ב. חמישה שבועות בלי יעל והוא מתחיל לפזול. ממש לפזול.
ג. הוא מנצל את ההזדמנות לחוות חוויה מעניינת ומסקרנת (בלי שהחבר'ה מהמילואים יראו את זה בפייסבוק ויסמנו את תשובה א').
ד. חילקו חולצות לעובדי החברה המשתתפים באירוע.
אני מניח שכל מי שמכיר אותי מספיק זמן ינחש שהתשובה הנכונה היא ד', בצירוף העובדה שגררו אותי. וקצת מתשובה ג'. אבל בעיקר החולצה. וגם נתנו לי אחת בשביל יעל. לא יכולתי לסרב. תכל'ס זה גם די מתאים לאווירה הקיבוצית שבה גדלתי- נותן מה שאני יכול ומקבל מה שאני צריך. ממש צעדת כפר החורש. ואני באמת קצר בחולצות פיג'מה. הבאתי איתי רק חולצת סוף מסלול אחת..
אז איך היה?
האמת? לא משהו מיוחד, לצערי. לי לא הייתה נקודת ייחוס אבל הלכתי עם לוטם- קולגה, פמיניסטית ולוחמת ותיקה לזכויות אדם שידעה לקבוע מהר מאוד שאין בכלל מה להשוות למצעד התל אביבי. מצעד קטן מאוד- כמה מאות אנשים, 5-6 אוטובוסים דו-קומתיים עם גג פתוח שממנו הציצו חברי קהילה מלאי התלהבות אך חסרי מעוף, בלי קו אומנותי ברור, בלי נושא מוגדר מלבד מגדר.
גם ציפיתי לאקשן – טיפוסים מוחצנים עושים דברים של חדרי-חדרים ומצדיקים את השם שיצא למצעדי גאווה מסן-פרנסיסקו ועד ירושלים (לא כולל). כלום! כמה דראג קווינס, אנשים בלבוש צבעוני ומיני קישוטים (הרבה הלכו עם כנפיים כמו מתחפושת פרפר או פיה של פורים. אולי זה הקו האומנותי הנבחר. אולי זה פשוט מה שהיה במלאי בחנות הקהילתית). כשאני חושב על זה, זה היה יותר עדלאידע מאשר מצעד גאווה.
אבל היו צחוקים, וזה מה שחשוב. מזג האוויר האיר פנים לצועדים עם שמים כחולים ונקיים ושמש חזקה ונעימה. ראיתי כמה פרצופים מוכרים מהעבודה צועדים לפני האוטובוס שלנו. דווקא הסתדר לי שהם הומואים, חלקם. עד שנזכרתי שגם אני משתתף במצעד. כנראה שחוץ מאלה מבינהם שהחזיקו ידיים לבני זוגם (ההוא מהנהלת חשבונות- ידעתי!), ניאלץ להישאר עם חוסר הוודאות סביב השאלה הרכילותית הזאת.
הפגנו סולידריות לנושא לכל אורך רחוב או'קונל. בטריניטי קולג' אמרתי ללוטם שאני כבר מרגיש מספיק גאה כדי לחתוך מהמצעד בראש מורם. היא הצטרפה בשמחה מהולה במעט רגשות אשם. אחרי הכל הייתה שמש ברחוב והיא עם העור הבהיר שלה, יש גבול לכמה זמן היא יכולה לעמוד באור ולא בצל.
'איזה יופי', חשבתי לעצמי בדרך חזרה כשלוטם סיפרה בהתלהבות על המצעד בתל אביב, 'עוד משהו שאירלנד לא משתווה בו לישראל'.
אחותי היא לא
השבמחק"לוחמת ותיקה לזכויות אדם "
היא סתם פמניסיטית בלאי...
אני בשוק! בשר מבשרי? דם מדמי?
השבמחקהגם אתה, ברוטוס?!?