טיול בחצי האי Howth

רוב המבקרים באירלנד מחפשים לראות נופים, השאר באים בשביל לשתות אלכוהול. אז לקבוצה השנייה לא נמליץ להגיע ל- Howth אלא לכתת רגלים לאחת המבשלות\מזקקות\מסבאות שדבלין יודעת להציע, ובקרוב נעשה גם להן את הכבוד המגיע. הפוסט הנוכחי נועד לקבוצה הראשונה.

חצי האי Howth (ותסלחו לנו אם נשתמש בכיתוב הלועזי – מה נכתוב? האות'? הואות'? או כפי שהמקומיים קוראים לו- הות. צריך להכיר במגבלות השפה) הוא הטיול היומי המושלם למי שהגיע לדבלין לסוף שבוע או לפרק זמן קצוב, שאין לו זמן לאטרקציות הנוף המעמיקות של אירלנד ושרוצה לקבל את נופי האי המדהים הזה בקליפת אגוז.

במרחק של 30 דקות נסיעה צפון-מזרחה ממרכז העיר ב-DART, הרכבת הפרברית של דבלין, נמצאת עיירת הקיט והדיג

הזו, פנינת תיירות אמיתית. מדובר בלשון יבשה שנכנסת לתוך הים האירי, שהוא רצועת המים המפרידה בין אירלנד לבין אנגליה, ויילס וסקוטלנד. הרכבת פולטת את הנוסעים, וביום ראשון מדובר כמעט אך ורק בתיירים, לתוך מזח הדייגים ממש. המזח מציע מגוון מסעדות דגים ופירות ים, שוק אוכל של יום ראשון עם מיני ירקות, פירות, מאפים, שייקים ורחאת לוקום (כן... אין לנו מושג למה), מרינה של סירות דיג ויאכטות שבינהן הציצו ראשים של כלבי ים משועשעים. מעבר למזח, חצי קילומטר בערך לתוך הים, ישנם שני איים קטנים ומבודדים (‘Ireland’s Eye’)אליהם אפשר להגיע בסירות- מתאים לרומנטיקנים המושבעים.

אבל לא אנחנו. אנחנו באנו לטייל ברגל. רוב שטח חצי האי Howth הוא גבעות מתונות שמהן, כך הבטיחו לנו, נשקף נוף פנורמי מטורף של חצי האי, של דבלין, של האיים הקטנים הסמוכים ובעיקר של הים. בצומת המרכזית של Howth, בין תחנת הרכבת למזח, מצאנו מפת מטיילים המפרטת את המסלולים המשולטים שהמקום מציע. שמחה גדולה! למצוא שלטי הכוונה רגליים באירלנד זה הישג כשלעצמו – אל תצפו להם כי לא תראו הרבה מאלה. בואו מוכנים ככל האפשר. המקומיים מסבירי פנים כמו בסיפורים ואף יותר ויעזרו לכם בשמחה, אבל תדעו בדיוק מה לשאול – האירים, כמו אלוהים, עוזרים למי שעוזר לעצמו (שילוט הדרכים לעומתו מעולה ולכן יש פחות צורך בכוחות עליונים כמו GPS).

נקודת היציאה שסומנה על המפה הייתה ממש מול תחנת ה-DART. הלכנו. והלכנו. ועברנו את התחנה, ולא מצאנו. בדרך חזרה שמנו לב לאיזה פישפַש קטן וחבוי בתוך חומת האבן. ככה, בלי שלט- אין שום אות, אין סימן- זו נקודת היציאה לחמשת 

המסלולים של Howth. אבל מה, היה שווה כל רגע של חיפוש. אז למדו מנסיונם של אחרים- ברגע שתרדו מהDART חצו את הכביש וחפשו כניסה קטנה המובילה לדרך החבויה מאחורי חומה. המשיכו לפי הרגש כי שלטים לא תמצאו- אנחנו הרגשנו במעין משחק שבו ברגע שמצאנו את המשך המסלול זכינו בניקוד ועברנו שלב. בדרך תעברו גם בין רחובות ובתים של אנשים- זו לא טעות, חפשו את הדרכים הנסתרות המטפסות במעלה הגבעה.

טיול רגלי במעלה 

הגבעות בשבילי עיזים כשסביבנו הכל ירוק – מימין מגרשי גולף ורוגבי, משמאל טבע פראי. ואנחנו. הולכים לבד. לבד! באמצע עונת התיירות, ביום שמש מהמם. גם כשהגענו לפסגה- רק אנחנו והנוף. ואיזה נוף! אין מילים. מזל שיש מצלמה. חצי האי, והנוף העירוני שמבליט את צורת הפק-מן של דבלין. ואת הים. חבל שהבטריה נגמרה אחרי שתי תמונות מהפסגה... ומחשבה אחת שבשנייה עשתה געגועים לארץ – איך היה מתאים עכשיו לפתוח פק"ל קפה, להכין איזה תה צמחים, או שחור עם הל. מצחיק איך חסרים דווקא הדברים הקטנים...

את הדרך למטה עשינו דרך שכונת הקוטג'ים היוקרתית- אחוזות הקיט שמנקדות את צלע ההר. שתינו כוס קפה רומנטי על המזח וחזרנו. טיול יומי מהמשובחים. מומלץ בחום רב!

7 מ-7 בסולם דמארקוביץ'

לקריאה נוספת

www.howthismagic.com

הכי טוב להגיע ב-DART.

אפשר להגיע גם באוטובוס בקוים 31 ו-31b שיוצאים מ-Eden Quay במרכז העיר, אבל הנסיעה לוקחת שעה...