חצי האי בֵרה (Beara)

סוף שבוע במחוז קרי - סיכום בשלושה חלקים - חלק ב

--

את היום השני, אשר היה היום המלא

היחידי מבין שלושת ימי הטיול, העברנו בבֵרה, שרובה מצוי דווקא במחוז קורק הסמוך (Co. Cork, לא שזה משנה משהו). גשם וערפל קידמו את פנינו לאורך כל היום, מה שפגע ברמת ההתלהבות שלנו מהנופים במידה מסוימת, ועדיין הם הצליחו להעתיק לנו את הנשימה בכמה וכמה הזדמנויות. קצת היינו מודאגים מזה שלא היינו מתוכננים מספיק- כן קראנו ספרים ורשמים של מטיילים, אבל לא הייתה לנו רשימת מכולת של מקומות להגיע אליהם. ובכן, אין באמת ממה לדאוג – הדרך מוליכה אתכם לאורך קו החוף ולאורך תמונות נוף מדהימות של הרים ירוקים שמתחברים אל האוקיאנוס באמצעות מצוקים חדים ומטריפים. בדיעבד לא היה צריך להיות מתוכננים ולא להרגיש שמפסידים משהו- בניגוד למה שקורה הרבה פעמים בטיולים במקומות אחרים-

שצריך ללכת מסלול ארוך ומתיש כדי להגיע אל האטרקציה, כאן הכל בהישג יד– לכל מקום שמביטים הנוף נמצא שם, עושה מסאז' לעיניים. אנחנו ירדנו עם הרכב לדרכים צדדיות מדי פעם ואנחנו ממליצים גם לכם לעשות כך- לא תמיד זה מוכיח את עצמו, אבל לפעמים מתגלה פנינה ששווה את כל ניסיונות הסרק.

חצי האי הוא מאוד בתולי – מאוכלס באופן מינורי בכפרים קטנים וצבעוניים מאוד של רחוב וחצי, הרבה מאוד אמנות. לחובבי הז'אנר, יש על הדרך לא מעט גלריות של אמני האזור, עם בית תה קטן צמוד. אנחנו עצרנו באחד כזה בעיירה אדריגול (Adrigole). כמובן שהמוכרת זיהתה את המבטא הישראלי ומסתבר שהיא גרושה של אחד משלנו שגרה בעבר בבאר שבע ובירושלים והיא טרחה לתת לנו את מצבת הישראלים המקומית בחלקת

האלוהים הקטנה הזו – היא, השף של

מקדש בודהיסטי שנמצא שם (ראינו שלט בהמשך, לא נכנסנו) ועכשיו הגיעה עוד משפחה והיא כבר החליטה שהיא מדברת איתם עברית כדי לתרגל. בלי קשר אליה, המקום חמוד, התכשיטים יפים והקפה טעים (Hungry Hill Gallery).
מה עוד רואים? ירוק, ברמות שעד שלא נחשפים אליו לא ממש מבינים. בין לבין הירוק מנוקד בעדרי עיזים ופרות, הנהנות העיקריות מכל הירוק שגדל כאן. הרבה כחול של ים ולגונות ומעגני סירות, עיירות ציוריות בהן כל בית מתהדר בצבע אחר מצבעי הקשת, ושמים יפים – אנחנו לא יודעים להסביר את זה אבל

באי הזה יש את העננים הכי יפים שראינו בחיים שלנו.
הדרך עצמה, וזה נכון לגבי כל המחוז, מורכבת מכבישים כפריים קטנים חסרי שוליים שלא מאפשרים נסיעה מהירה, וזה

בסדר

אם לוקחים בחשבון שזו דרך שנועדה להתרשמות ולא להגעה ממקום למקום. לי (ירון) הנהיגה בצד הלא נכון הייתה דווקא בסדר- אל תחששו מזה, רק תנהגו ביתר עירנות. קראנו גם הרבה ביקורות שאמרו לקחת רכב אוטומטי ו GPS- לגבי הגיר, מי שנוהג על רכב ידני בארץ, אין לו ממה לחשוש בכל הנוגע להילוכים כאן- הטיפ כנראה מיועד למי שהפעם האחרונה עם גיר ידני הייתה בטסט האחרון. בעניין ה GPS, אם אתם מביאים מהארץ סבבה, אבל לא שווה לשכור יחד עם הרכב פשוט כי אין מה לטעות יותר מדי. אנחנו השתמשנו במפת כבישים שעשתה את העבודה מעולה. חוץ מזה, בניגוד לקושי שיש

להתמצא ברחובות דבלין, הטבעת והמחוז כולו משולטים מעולה ומקשים עליכם מאוד לטעות בדרך.
לנו המסלול של כ-150 הק"מ לקח כשבע שעות של הנאה צרופה!
אה, ועוד המלצה קטנה, שעשתה לנו שדרוג קטן ביום הזה ובכלל- אז הכנו דיסקים שיהיה מה לשמוע בנסיעות (מומלץ), אבל באיזשהו שלב התחלנו למצות את שלומי שבן ומיק ג'אגר ושמנו רדיו. בכללי לא מצאנו תחנות שוות במיוחד, אך מצאנו תחנה גאלית שמשדרת מוסיקה אירית מסורתית, והמנגינות האלה של הכינורות והאקורדיונים השתלבו באופן מושלם עם מה שראינו מעבר לשמשה. שווה!

7 מ-7 בסולם דמארקוביץ'. ואנחנו מאחלים לכם שתגיעו לכאן במזג אוויר טוב יותר עם ראות משופרת.

View Larger Map