15.6.2009

חופי ישראל V חופי אירלנד (מחוז דבלין)

ברור שלא רק אנחנו חווים חוויות איריות ששוות אזכור, ונשמח לנצל את הבמה הזו כדי לאפשר גם לאחרים לשתף את המתעניינים באירלנד בחוויותיהם מהאי המדהים הזה. את הסיפתח של הטור האורח אנחנו נותנים לדפנה, חברתנו שנזכרה כבר בפוסט קודם ונמצאת בדבלין מזה כשנה:

חופי דבלין לעומת חופי ישראל

איפה יושבים ?
הישראלים אוהבים לשבת הכי קרוב למים, שאף אחד לא יחסום להם את הרוח או הנוף
לאירים דוקא נעים על הגבעה ממול (כי שם יש דשא) או מקסימום פורשים מגבת על החול (היבש כמובן)
ולא משנה להם שהגל הראשון מתנפץ קילומטר ממך וללכת לטבול את הרגליים לוקח 10 דקות...

חול?

בארץ החול רך וזהוב והרגלים טובעות בו, פה הוא גרגירי, קצת בוצי ואפשר לשבת עליו כמו על רצפה
בלי לשקוע. אין ספק שחופי ארצנו לוקחים!
ההבדל הוא שמי הים פה קרים, וכל כך נקיים שזה פשוט מוזר שאתה יכול לראות את הקרקעית..

מטקות?

אין רעש של מטקות, חבל. יש משחקי פריזבי או סוג של טניס ים, והמון הורים שבונים לילדים שלהם ארמונות מחול במקום שאלה יבנו בעצמם, והיות ויושבים רחוק, רואים הרבה אבות שחוזרים
מתנשפים מללכת למלא את הדלי של הילד במי ים..

שיזוף?

בארץ אתה נצלה על הכסא ורץ מדי פעם אל המים להתרעננות (תוך קפיצות על פיסות צל כדי שלא יהיו כוויות בכפות הרגליים). פה? שיזוף ב20 מעלות, איזו המצאה, אתה נוגע בעור שלך והוא קריר כי יש קצת רוח
שלא יהיה יותר מדי חם כמובן...

אולי מהצד נראה שצריך לרחם על כל אלה שחוזרים לעבודה פה היום עם כוויות שמש וגוף אדום לוהט,
אבל הם עם חיוך מסופק כי אם היית בים והספקת לעשות גם ברביקיו בגינה בשבוע שמשי ונאה

ללא טיפת גשם (שיש סיכוי שהוא השבוע היחיד בשנה שייראה ככה) אז עשית לעצמך את השנה.

מראה עיניים?
גם פה יש נערות שלובשות מעט מדי ולא תמיד מחמיא מדי, שמסתובבות עם נערים מגושמים, מלאי נמשים ופלטה בשיניים. ויש פה חתיכים על החוף שנראים כמו שחקני רוגבי או הארלינג, בערך באותה כמות של חתיכי כדורעף החופים שתראו בחופי ת"א.
ההבדל העיקרי הוא כמה צבע לבן יש בחוף, אפשר להסתנוור מכל האנשים הכל כך לבנים, שזו הפעם הראשונה מזה חודשים (אם לא שנים) שעורם זוכה למגע עם
השמש. אולי בגלל זה גם קשה להבחין בערסים, כי גם הם לבנים(!) מזהים אותם רק לפי הדיבור או יותר נכון הדיבור הלא תקני והלא מובן..

מנגל?

לא, אין ברביקיו (=מנגל) בים. הם לא מבינים את ההקשר המוזר הזה, לא מתחבר אצלם ים ובשר, מה? איך יאכלו, מה עם הסכין והמזלג? באמת.. ועוד במקום ציבורי, השתגעתם ??
גם בפארקים מעטים אלו שיעשו ברביקיו והם כנראה לא יהיו אירים, הם יהיו ממזרח אירופה או ממזרח אסיה.

ארטיק ארטיק?

לא, אין מוכר ארטיק (אאאני הולך!!) בחוף ולא גובים כסף על שמשיה או כסא ים, כי אין כאלה בחוף, הייתם מאמינים, סתם חוף ים שלא עשו בו כלום..
יש איזה קיוסק במעלה הגבעה אם תתעקשו ללכת לקנות גלידה או אם אתם ממש רעבים לנקניקיה בלחמניה.
איפה התפריט של חוף מציצים כשצריך אותו ..

אז נכון שאין בירה מהחבית בהישג יד בים, (וגם אין אייס קפה!) אז מגיעים מצוידים בשישיות בירה, ובהתחשב בעוד הבדל קטן,שיש פה אור יום עד 11 בלילה (!!) ,האירים מספיקים לסיים כמה שישיות של בירה עד השקיעה ארוכה..

אולי דעתי משוחדת, אבל חופי ישראל מנצחים, לטוב ולרע ,זה פשוט לא אותו הנוף ובעיקר לא אותה האוירה...


* לאחרונה מצאתי אתר מאוד שימושי למטייל באירלנד, ועוד בעברית! אני ממליצה לבקר בו כדי לקבל מושג יותר ברור על החוויה האירית:

2 תגובות:

  1. היי לכם, ירון ויעל!
    להלן תגובתי לרשומה שלכם:
    אני מתגעגע!!!
    הסיפורים שקראתי מגרים את בלוטות החשק לעזוב הכל ולנסוע לגולה. אלא מה? יש מצוי ויש רצוי, כפי שלמדתי מתלמידי ירון בן משה... ומכיוון שמכל תלמידיי השכלתי, אני יושב בקצה הכסא ומצפה למידע עכשווי והומוריסטי, כיד הדמיון הטובה על ירון. את ההומור של יעל עדיין לא זכיתי להכיר.
    שבת שלום ובתיאבון, שמוליק (דוד)

    }dod, not - david{

    השבמחק
  2. אלו חופים שונים לגמרי. לנו יש את הים התיכון והם את האוקיינוס. זו אווירה שונה לגמרי ותחושה אחרת. אני אישית מעדיפה את החופים של אנגליה ואירלנד אבל מסתפקת בחוף הים שעל מפת תל אביב.

    השבמחק